www.SamsProjects.co.il
אודות פורטל ידע תוכנית פיננסית ניתוח צרכי לקוחות פיתוח מוצר חדש תוכנית עסקית דף הבית






שמואל בראל
(MBA, ME, BSc)
יועץ מומחה לפיתוח עסקי ליזמים וחברות סטארט אפ צעירות, לגיוס הון התחלתי משלב הרעיון ועד להשקעת סיד.

  צור קשר!    
   
   
   
   
   












באותו נושא:

כריית מידע והפקת תובנות עסקיות

הכנת דאשבורד - טיפים לתכנון היצג גרפי אפקטיבי

כיצד לבחור את סוג התרשים הטוב ביותר להצגת נתונים

ניתוח מידע באמצעות טבלאות ציר (Pivot Table) באקסל

שיווק מונחה מידע: 15 המדדים שכל משווק חייב להכיר






איך ענק הקמעונאות Target גילתה שבת ה-16 בהיריון לפני שאביה ידע?

ענקית הקמעונאות "טארגט" העלתה את המכירות ב- 50% בתוך שמונה שנים באמצעות שימוש בשיווק ממוקד מידע, ובהתמקדות במגזר האמהות הצעירות.

בשנת 2002 שכרה טארגט את הסטטיסטיקאי אנדרו פול לנהל עבורה תהליך כריית מידע. טארגט החלה להתאים פרסומות ממוקדות בהתאם לסל הקניות שרכשו הלקוחות, מאפייני הלקוח מכרטיס המועדון שלו, ופרטים נוספים שאספה החברה.

במבחנים שהחל פול להריץ הוא גילה כמה דפוסים שימושיים: נשים עם ילדים רכשו קרמים לא מבושמים בכמויות גבוהות מהממוצע בטרימסטר השני להיריון. בנוסף מתישהו בשבוע ה-20 נשים החלו לרכוש תוספות מזון כמו סידן, מגנזיום ואבץ. פריטים נוספים היו סבון וכדורי כותנה. ככל שהכמות והתכיפות של הרכישות גדלה, המשמעות הייתה שמועד הלידה מתקרב.

טארגט זיהתה 25 מוצרים שהצליחו לחזות בסבירות של 87% אם אישה בהיריון, והצליחו לנבא את מועד הלידה בדיוק של חודש אחד.

עד כמה היה השיווק הממוקד ששלחה טארגט מדויק? אב זועם הגיע לסניף טארגט במיניאפוליס ודרש לדבר עם המנהל. הוא הראה למנהל דף קופונים שנשלח לבתו בת ה-16 ובו מופיעות פרסומות לבגדי תינוקות ועריסות, על מעטפה ובה תמונות של תינוקות חייכניים. המנהל התנצל והודיע שהחברה תפסיק לדוור את הבת.

לאחר כמה ימים התקשר שוב מנהל הסניף כדי להתנצל בשנית. האב אמר לו שהפעם הוא צריך להתנצל. היו כמה עדכונים שהוא שמע במשך השבוע, ובישר למנהל הסניף שהבת צפויה ללדת באוגוסט.

כדי להתמודד עם אפקט הרתיעה של לקוחות מהמידע שנאסף עליהם, החלה טארגט לערבב קופונים שונים באותו הדיוור, כאשר שני קופונים פונים ישירות לטעמי הלקוחות, ו- 6 אחרים רחוקים מהם ככל שניתן, ואקראיים. באופן כזה, הלקוח מניח שהוא פשוט קיבל את ההצעות ששכניו מקבלים, בלי לדעת שנעשה פילוח מדויק לשתי המודעות שהחברה רוצה להציג לו.

המכירות של טארגט בארה"ב עלו מ- 44 מיליארד דולר ב- 2002 למעל ל- 67 מיליארד דולר ב- 2010. מנכ"ל החברה הצהיר בפני בעלי המניות שעיקר הגידול במכירות מיוחס לאסטרטגיית התמקדות באמהות צעירות, שהן לקוחות נאמנות מאוד.



עודכן לאחרונה: 24 בינואר 2016

שיווק מונחה מידע

האגודה האמריקאית לשיווק (AMA) בחרה בספר של מרק ג'פרי שיווק מונחה מידע: 15 המדדים שכל משווק חייב להכיר, כספר הטוב ביותר בתחום לשנת 2011. הספר מתאר כיצד משווקים יכולים להשיג תוצאות אפקטיביות באמצעות ניתוח 15 מדדי שיווק בסיסיים לחסוך בהוצאות השיווק, להגדיל את המכירות, ולהשיג תוצאות אפקטיביות.

Data Driven Marketing: The 15 Metrics Everyone in Marketing Should Know / Mark Jeffery

"חצי מתקציב השיווק שלי הוא בזבוז מוחלט; הבעיה היא שאין לי מושג איזה חצי" סיפר ג'ון וונמייקר לפני מעל 100 שנה. תקציב מחלקת השיווק הוא הראשון בתור לקיצוץ כשהנהלת הפירמה שוקלת להפחית הוצאות, ומנהלי השיווק צריכים להצדיק את ההוצאה (הבזבוז) ולהוכיח אפקטיביות.

הספר נכתב כדי לתת מענה למשווקים בנוגע להקמה, ניטור, ניתוח והסקת תובנות שיווקיות מהירות לכל ארגון תחרותי, ומבוסס על מחקר שנערך ב- Kellogg School of Management; המסקנות מבוססות על ביצועי 252 חברות בעלות תקציב שיווק מצרפי של 53 מיליארד דולר.

המחקר העלה שב- 55% מהחברות צוות השיווק לא מבין במדדי בחינת אפקטיביות שיווקית, ומעל 80% מהארגונים לא משתמשים כלל בניתוח נתוני מכירות להפקת תובנות שיווקיות. על החוסרים הללו אפשר להתגבר ללא צורך בהשקעה כספית גבוהה כאשר יודעים איזה מידע לאסוף ואילו מדדים לנטר.

הספר מחולק לשלושה חלקים: החלק הראשון הוא היסודות (פרקים 1 עד 3), החלק השני מתמקד ב-15 המדדים השיווקיים החשובים ביותר (פרקים 4 עד 7), החלק השלישי מתמקד בשיווק מתקדם (פרקים 8 עד 11).

רשימת הפרקים ותקציר הפרק הראשון:
  1. קו ההפרדה: הארגונים שמבינים, והארגונים שלא
  2. איפה מתחילים? להתגבר על המכשולים העיקריים
  3. 10 המדדים הקלאסיים לניתוח תוצאות שיווקיות
  4. 5 המדדים לניתוח תוצאות שיווק במדיה החדשה
  5. ההשקעה שווה את הכסף? מדדים פיננסיים
  6. לא כל הלקוחות שווים! מדד שווי מחזור חיי לקוח
  7. להמיר הקלקות למכירות - חישוב מדדי מדיה חדשה
  8. שיווק אג'ילי - להגיב במהירות ובזריזות
  9. עיצוב ההצעה השיווקית - וואו, זה בול מה שרציתי!
  10. מה צריך לעשות כדי שזה יקרה? הקמת תשתית
  11. הקצאת תקציב השיווק, טכנולוגיה ותהליכים

פרק 1 - קו ההפרדה: הארגונים שמבינים, והארגונים שלא
לפי מחקר של IDC, נפח איחסון מידע עולה ב-60% בכל שונה, ולמעשה מכפיל עצמו בכל 20 חודשים. מעקב אחר נתונים והפקת תובנות עסקיות מכמות עצומה כזו של מידע היא סיבה מדוע ארגונים רבים לא מנתחים את המידע השיווקי שלהם.

המסקנות העיקריות מהמחקר הן:
  • 53% מהארגונים לא מודדים יעילות של קמפיין שיווקי באמצעות מדדי חישוב שווי חיי לקוח (CLTV), החזר על השקעה בשיווק (ROMI), ערך נוכחי נקי (NPV)

  • 57% מהארגונים לא משתמשים בשיטת ניתוח אירוע (Case Study) כדי להעריך מימון לחלופות קמפיין שיווקי

  • 57% מהארגונים לא משתמשים ב-מסד נתונים מאוחד כדי לעקוב ולנתח אחר הקמפיינים השיווקיים

  • 55% ממנהלי מחלקות השיווק הצהירו שהעובדים שלהם לא מבינים, ולא יודעים לחשב, ערך חיי לקוח או ערך נוכחי נקי
התמונה שעולה מהמסקנות העיקריות היא שהארגונים לא אוספים מידע על הלקוחות והרכישות, לא מאחדים את המידע הקיים ל-מסד נתונים מרכזי, לא מודדים כלל תוצאות של קמפיינים שיווקים, ולא בוחנים תוצאות של קמפיינים מהעבר כדי לבחון יעילות עתידית צפויה.

הסיבות העיקריות לכך שארגונים לא מבצעים את הפעולות הבסיסיות הללו הן שבידי אנשי השיווק אין את הכלים כדי לאסוף את המידע וכלים לנתח את המידע. בביקור ב- Microsoft הצהירו מנהלי שיווק שהם זקוקים לאפליקציה ייעודית כדי לחשב החזר על השקעה בשיווק. זה מצחיק, כיוון שמיקרוסופט עצמה מייצרת את האפליקציה הטובה ביותר בעולם לצורך הזה: Excel.


כדי לשמור על תכליתיות, הוגדרו 15 המדדים הבאים כמדדים החיוניים בשיווק:

מודעות למותג
מבחן מקדים
נטישה
שביעות רצון
אימוץ המוצר
רווח
ערך נוכחי נקי
שיעור תשואה פנימי
זמן החזר השקעה
שווי מחזור חיי לקוח
מחיר להקלקה
שיעור המרה
החזר על פרסום
ניתור החוצה
שיווק מפה לאוזן



(CAST)


(NPV)
(IRR)

(CLTV)
(CPC)
(TCR)
(ROA)

(WOM)
Brand awareness
Test-drive
Churn
Customer satisfaction
Take rate
Profit
Net present value
Internal rate of return
Payback
Customer lifetime value
Cost per click
Transaction conversion rate
Return on ad dollars spent
Bounce rate
Word on mouth
.1
.2
.3
.4
.5
.6
.7
.8
.9
.10
.11
.12
.13
.14
.15

מדדים 1 עד 10 הם מדדים "קלאסיים" בשיווק; מדדים 1 עד 5 הם מדדים שיווקיים מובהקים, והם בוחנים את מובחנות המיתוג, נאמנות לקוח, פעילויות קמפיין ותוצאות קמפיין. מדדים 6 עד 9 הם מדדים פיננסיים, והמדד העשירי הוא המדד שבוחן את כדאיות ההשקעה בהשגה/שימור לקוח.

מדדים 11 עד 15 הם מדדי מדיה חדשה - פרסום באינטרנט. בפראפראזה על ההצהרה בתחילת הספר, מנהלי שיווק כן יודעים אילו 50% מתקציב השיווק הם בזבוז מוחלט - הפרסום בטלוויזיה; מדדים 11 עד 13 בוחנים אפקטיביות של פרסום במנועי חיפוש. מדד 14 בוחן את איכות אתר האינטרנט של החברה, ומדד 15 בוחן את דירוג החברה בשיווק חברתי.


דוגמא: חברת הקמעונאות Sears היתה החברה הראשונה שפירסמה מוצרים בקטלוג מודפס, שאפשר למתיישבים במערב ארה"ב בזמן ה"בהלה לזהב" להזמין מוצרים ולחיות כמו תושבי הערים בחוף המזרחי. עד לשנים האחרונות, הקטלוג הכיל מאות עמודים, והיום הוא מכיל 20 עמודים.

תוכנית השיווק המקורית כללה דיוור ישיר של 250 מיליון קטלוגים בכל שנה, לשוק יעד של 14 עד 18 מיליון לקוחות, ב- 18 מרווחי זמן. הקמפיין התמקד ב-4 העשירונים העליונים, והוא תרם לעלייה במכירות של $900 מיליון בכל שנה. הקטלוג היה אחיד כמעט לחלוטין במגוון המוצרים שהציע, למרות שנשלח ללקוחות מפלורידה ועד סיאטל, מקולראדו ועד טקסס. האם הקמפיין היה רווחי?

בעלות ממוצעת של $1 להדפסה ומשלוח הקטלוג, עלויות השיווק היוו מעל 25% מהמכירות. בהתחשב בעובדה שרווחיות ממוצעת בענף הקמעונאות בארה"ב עומד על 10%, הרי הקמפיין הפסיד כסף, בערך נקי, כ-$100 מיליון בכל שנה!

הפתרון היה להשתמש בפילוח שוק ולהתאים הצעה שיווקית ייחודית לכל פלח שוק. החברה הגדירה 25 פלחי שוק מובחנים, התאימה קטלוג לכל אחד מהפלחים, ופנתה לכל העשירונים. המכירות עלו ב- $215 מיליון כתוצאה מהשינויים, והפכו את הקמפיין לרווחי. בנוסף, תגובות הלקוחות היו "אה, זה בדיוק מה שרציתי!" - החברה זיהתה את צרכי הלקוחות, שנענו בשמחה להצעה השיווקית האישית.

והמעניין באמת הוא שהחברה מדדה רק 1% עליה בביקורים בחנויות, 5% עליה בסכום הרכישה בכל קניה, ו-2% עלייה ברווח התפעולי. אבל ההבדלים הקטנים הללו הפכו את הערך הנוכחי הנקי של הקמפיין לחיובי (כלומר, משתלם כלכלית).


במסגרת המחקר נסקרו 254 תשובות של מנהלי מחלקות שיווק בחברות. המסקנות העיקריות הוצגו בראשית הפרק; בבחינה של האופן שבו הוקצה תקציב השיווק לפעילויות השונות, נמצאה החלוקה הבאה:


הקצאת תקציבי שיווק לפעילויות שונות

  • שיווק ממריץ - פעילויות טווח קצר להגברת המכירות (קופונים, אירועי יח"צ)
  • תשתית ויכולות - פעילויות לשיפור מחלקת השיווק (הדרכות, תוכנות ייעודיות)
  • שימור לקוחות - פעילויות אישיות עם לקוחות ליצירת מעורבות ונאמנות (ייעוץ)
  • עיצוב שוק - פעילויות למיצוב החברה בדעת הקהל (בלוגרים, שיווק ממיר)
  • מיתוג - פעילויות להגברת המודעות למותג (חסויות, פרסום שלא למכירה)

האם יש הבדל בין חברות חברות שמבינות שיווק מונחה מידע לאלו שלא?
ההבדל הראשון הוא שחברות מבינות (משתמשות בשיווק מונחה מידע) משקיעות 20% מתקציב השיווק הממוצע, וחברות רגילות משקיעות פחות מ-4% מהממוצע. חברות רגילות גם משקיעות 58% על שיווק ממריץ, לעומת 48% שמשקיעות חברות מבינות. חברות מבינות משקיעות 27% מהתקציב על שימור לקוחות ומיתוג, לעומת 17.5% בחברות רגילות. חברות מבינות משקיעות 16% על תשתית ושיפור יכולות, לעומת 10% שמשקיעות חברות רגילות.


אסטרטגיה של ארגון שיווק מונחה מידע כולל את התהליכים הבאים:
    1. הכר את עצמך - איזה מידע על החברה לאסוף כדי להסיק את התובנות בהן היא חפצה
    2. הכר את הלקוחות - הגדרה ויצירה של בסיס נתונים ויכולות תחקור וניתוח
    3. פילוח הלקוחות - בחירה של פלחי השוק ושווקי המטרה
    4. קמפיין מונחה מידע - עיצוב הקמפיין כך שאיסוף המידע יהיה אפקטיבי וקל
    5. צור בסיס אמון - וודא שמירה על פרטיות פרטי הלקוחות
    6. "עקוב אחר התוצאות" - שימוש במדדים לניתוח הקמפיין

לסיכום, קיים הבדל בין ארגונים שמשתמשים בשיווק מונחה מידע, לארגונים שלא. 15 המדדים מכמתים את רוב הפעילות השיווקית. חברות ש"עוקבות אחר התוצאה" מציגות תוצאות פיננסיות ושיווקיות טובות יותר מחברות שלא. חברות עם ביצועים עדיפים משקיעות יותר במיתוג, שירות לקוח ותשתית ויכולות, ופחות בשיווק ממריץ ויעדים לטווח קצר.

מייקל פורטר נחשב בעיני רבים כ-אבי האסטרטגיה העסקית התחרותית. פורטר מגדיר יתרון תחרותי בר-קיימא כ"ביצוע מתואם של פעילויות שקשה לחקות בקלות". באמצעות תיאום פעילויות שיווק מונחה מידע, הפירמה יכולה להשג תוצאות גבוהות מהממוצע הענפי.



פרק 2 - איפה מתחילים? להתגבר על המכשולים העיקריים
קיימים 5 מכשולים עיקריים שמונעים מנהלי מחלקות שיווק מלהשתמש בשיווק מונחה ידע:
    1. איפה מתחילים - מה לאסוף, ואיך לוודא איסוף מידע רציף
    2. איך מפרידים - יש המון קמפיינים בו זמנית, וקשה לעקוב ולייחס תוצאות לפעולות
    3. מחסור במידע - לא מוכרים ישירות ללקוחות קצה
    4. משאבים וכלים - תירוצים שנוגעים לתשתית, כסף, זמן
    5. אנשים ושינוי - אנו לא יודעים/רוצים/צריכים למדוד את עצמנו


התגברות על מכשול 1: להתחיל לאסוף
אפילו כוח מכירות קטן יחסית עשוי לגלות שהוא ניצב בפני הררי אינפורמציה שעליו לאסוף או לנתח. הכלל במקרה זה הוא לעבוד לפי התפלגות פארטו - מהם ה- 20% מהפרמטרים שצריך לאסוף שמשפיעים על 80% מההחלטות השיווקיות של החברה.

דוגמא: Wallgreens היא רשת בתי מרקחת בארה"ב. לחברה מעל 6,500 חנויות ומחזור מכירות של 59$ מיליארד דולר בשנה. הרשת מפרסמת בעיקר באמצעות מודעות ותלישונים בתוך עיתונים מקומיים לפי אזורי מיקוד. מייק פלנדר, מנהל השיווק של החברה, החל להצליב את מיקום החנות מול וקוד המיקוד של המודעות שהביאו הלקוחות כדי לזכות בהנחה או לממש צ'ופר.

לאחר שנבחרה חנות, הושמו על המפה מספרי המיקוד של המודעות שהביאו הלקוחות. המסקנה הייתה שהמרחק המירבי שלקוח בארה"ב נוסע לבית מרקחת של החברה היא 2 מייל (3.6 ק"מ). צרכן שמתגורר במרחק גדול יותר מבית המרקחת לא ירכוש בו. עד אותה העד החברה פרסמה בעיתונים מקומיים בארה"ב ללא כל התחשבות במיקומי החנויות. בהתבסס על המסקנה שלקוחות לא ייסעו לחנות שמרוחקת מעל 2 מייל ממקום המגורים שלהם, הפסיקה החברה לפרסם במקומונים שלא קרובים לחנות של החברה. ההשפעה על המכירות הייתה 0$; החיסכון של תקציב השיווק היה 5 מיליון דולר, מתוכו 0.2 מיליון הוצאות של הניתוח השיווקי.


מפה שמציגה 3 חנויות של Wallgreens ואת המיקומים מהם מגיעים הלקוחות

מה הציוד שבאמצעותו נעשה הניתוח? מחשב שולחני רגיל ותוכנה ייעודית להצגת אזורי מיקוד ע"ג מפה. ההברקה של פלנדר הייתה להוסיף את מיקומי החנויות כשכבה נוספת ע"ג המפה. בהתחלה הוא נתקל בהתנגדות של מנהלי החנויות לתוכנית השיווק החדשה, שמשמעותה היתה קיצוץ בפרסום. פלנדר איתר מנהל חנות שהיה מוכן להקשיב לו. הוא נפגש עימם ובתוך חמש דקות הם השתכנעו שזו טיפשות להשקיע 80 אלף דולר על פרסום שמיועד ללקוחות שהתגוררו מעל 8 ק"מ מהסניף, ושסך ההכנסות מהם הוא 20 אלף דולר לכל היותר. לאחר הניצחון הקטן הזה, היה קל יותר להטמיע את האסטרטגיה.


התגברות על מכשול 2: ייחוס תוצאות לפעולות
טענה נוספת שמושמעת תדיר היא שבחברה קיימים המון קמפיינים שחופפים בזמן, במוצרים ובפלחי השוק, ולכן כמעט בלתי אפשרי לנתח או לייחס גידול במכירות לאפקטיביות של קמפיין. הפתרון לטענה כזו הוא ביצוע של קמפיין ניסויי מבוקר וקטן, תוך בידוד של משתנים רבים ככל האפשר, כדי לבחון מה עובד ומה לא עובד.
תוצאות המחקר שנערך טרם כתיבת הספר מראות שכ- 70% מהארגונים לא ניסו לבצע קמפיין פיילוט כזה. הסיבה היא שרוב התגמול על קמפיין שיווקי מבוסס על פעולות, ולא על תוצאות.

Harrah's Entertainment היא רשת מלונות ומשחקי קזינו שמפעילה באופן רציף קמפיינים ניסיוניים לבחינת תוצאות של מהלך שיווקי. באחד מהניסויים קהל היעד היא שחקני מכונות מזל (Slot machine) בעיר ג'קסון במדינת מיסיסיפי. קבוצת הביקורת קיבלה חבילת מתנה של 125$ עבור חדר, ארוחת ערב לזוג שכוללת סטייקים, ו-30$ למשחק בקזינו. קבוצת הניסוי קיבלה במתנה 60$ עבור הימורים בלבד.

התוצאות היו שקבוצת הביקורת כמעט ולא הוציאה יותר על הימורים; לעומת זאת קבוצת הניסוי הוציאה יותר על הימורים מאשר קבוצת הביקורת. בעקבות התוצאות החברה שינתה את הקמפיין השיווקי וחסכה 50% בהוצאות השיווק, והרחיבה את הקמפיין לערים נוספות.

התנגדות נוספת היא שקיים פער זמן בין פרסום קמפיין, הרכישה, מודעות הצרכן, בניית המותג, ויצירת ההכנסות. מדידת ההחזר על ההשקעה בקמפיין שיווקי (ROI) היא פרמטר פיננסי, שמהווה מדד טוב רק עבור שיווק ממריץ. לא ניתן למדוד באמצעות ROI פעילויות מיתוג.


התגברות על מכשול 3 - מחסור במידע על הלקוח הסופי
חברות B2B, שלא מוכרות ישר לצרכן הסופי, נתקלות לעיתים בקשיים באיסוף מידע בנוגע ללקוחות הסופיים שלהן. יש 3 דרכים לאיסוף מידע על לקוחות הקצה:
  1. שיתוף מידע לאורך השרשרת הענפית - במקרה זה קובעים בחוזה שהמפיץ יעביר ליצרן סט של נתוני לקוחות. לעיתים המפיץ עשוי להתנגד למהלך, ולטעון שמאגר הלקוחות הוא מידע פרטי ועסקי שלו, ולא של היצרן. כדי לשכנע את המפיץ, היצרן יכול להציג את הוצאות הפרסום שלו, שמהם נהנה המפיץ, וניתוח יעילות הקמפיינים עוזר גם למפיץ וגם ליצרן. אפשרות שניה היא להסוות את פרטי הלקוח הספציפי (שם חברה, איש קשר) ולשתף מידע בנוגע למכירות, מוצרים, מחירים ותדירות רכישה.

  2. תוכנית מועדון לקוחות - הקמת תוכנית שתאפשר קבלת מתנות, הנחות או הטבות בתמורה לרישום פרטי הלקוח. מבשלת הבירה היפנית Suntory מוכרת את כל הבירות שלה דרך מפיצים. החברה בנתה אתר אינטרנט ואפשרה ללקוחות להזין מספרים מקודדים על גבי פחיות ברה, ובתמורה לקבל מזכרות מצחיקות, כובעים וחולצות.

  3. פילוח באמצעות קבוצות מיקוד - הרעיון הוא להבין את מאפיינים גאורגרפיים, דמוגרפיים, כלכליים ואישיותיים של הלקוחות, באמצעות קבוצת מיקוד או שאלונים מקוונם.
קיימות השלכות חוקיות ואתיות בעת איסוף מידע על לקוחות, ועל המשווק להתחשב בסביבה המשפטית ובגישת הצרכנים לפרטיות בעת איסוף, אחסון, ניתוח ושימוש במידע. המטרה העיקרית היא הוספת ערך ללקוח.


התגברות על מכשול 4 - משאבים וכלים
איסוף מידע צריך להיות חלק ראשון ובלתי נפרד מכל קמפיין שיווק. לרוב מדובר בתכנון שאורך כמה שעות, ואיסוף המידע ואחסונו לא דורשים משאבים יקרים. היתרון הוא שאפשר להשתמש במידע שנאסף כדי להצדיק הגדלה של תקציב השיווק וכן כדי לנתח את האפקטיביות של הקמפיין השיווקי.

איזה ציוד תשתיות דרוש כדי לנהל מערכת שיווק מונחית מידע? מחשב נייד וגיליון אלקטרוני הם די והותר. בגרסת 2007 של Excel ניתן לאחסן 1,048,576 שורות ו- 16,384 עמודות. אם המידע שלך כולל יותר נתונים, אפשר לפלח את המידע לתת-פלחים, ולנתח כל אחד מהם בנפרד.

את הדרישות של התשתית מכתיבים גודל בסיס הנתונים שהמשווק מחזיק, והאופן שבכוונת המשווק לנתח את בסיס הנתונים. תדירות הניתוח תקבע את דרישות העיבוד והאחסון של התשתית הדרושה. הרעיון הבסיסי הוא: חשוב בגדול, פעל ראשית מקומית, ואז עלה בסדרי הגודל.


התגברות על מכשול 5 - אנשים ושינוי
ההתנגדויות הנפוצות ביותר הן שאנשי השיווק נמדדים לפי פעולות ולא לפי תוצאות, וכן קיים חשש לדעת את התוצאות האמיתיות של המאמץ השיווקי. טענה נוספת היא שהשיווק הוא תהליך יצירתי, וכפיית מדדים הורגת את היצירתיות והחדשנות.

ההמלצה היא להתחיל בשינויים קטנים שהם בעלי השפעה חיובית על הסביבה העסקית המיידית. אם התוצאות חיוביות, לאנשים קשה יהיה להמשיך להתנגד מסיבות לא ראציונליות. בחברה קטנה שבה הבעלים מעורב, היישום צריך להיות קל יחסית. בפירמה, לעומת זאת, שינוי האנשים ואופן העבודה כך שיושם דגש על איסוף וניתוח מידע שיווקי עשוי להיות משימה קשה יותר.

התרבות הארגונית בפירמה היא לרוב אחת מהשלוש הבאות: ראציונלית, בירוקרטית או פוליטית. בארגון ראציונלי כל שינוי שישפר את מצב הפירמה יתקבל בברכה. בארגון בירוקרטי כל שינוי "ייטחן" דרך פרוצדורות ונהלים, מלמעלה למטה. בארגון עם תרבות פוליטית, לעומת זאת, לרוב יהיו "נסיכויות עצמאיות" שלמנהלים שלהן יש מקום נרחב לשיקול דעת עצמאי.

הצעד הראשון הוא לחפש את האנשים בארגון שהם בעלי הכוח לבצע החלטות, והם אוהבים לבצע החלטות על בסיס מידע מוצק. מצב של מצוקה עשוי להוות זרז להתגייסות אנשים בארגון לקבל שינוי. הצהרה כמו "תקציב השיווק שלנו מקוצץ ב-36%, ואנחנו חייבים להתחיל להצדיק כל הוצאה", "אנו מאבדים נתח שוק" תרכז תשומת לב מאנשים שנדרשים לשינוי.


ישנה אמרה של פיטר דרוקר - "מה שנמדד, מנוהל". המדידה היא השלב הראשון בניהול וביישום של מערכת שיווק מונחית מידע. המחקר שעליו מבוסס הספר העלה של- 64% מהעובדים במחלקות שיווק אין כישורים למעקב וניתוח של מידע שיווקי מורכב; 55% מהעובדים לא מבינים ולא יודעים לחשב מדדים פיננסיים כגון החזר על השקעה, ערך נוכחי נקי, חישוב שווי מחזור חיי לקוח.

לסיכום, צריך להתחיל באיסוף המידע החשוב ביותר, ולהתחיל בביצוע ניסויים קטנים. כדי לאסוף מידע אודות לקוחות אפשר ליצור קמפיינים עם הטבות מימוש וכן ליצור תשתית של שיתוף פעולה עם השחקנים לאורך שרשרת הערך. התשתית הדרושה מסתכמת לרוב במחשב אישי ובגיליון אלקטרוני. השינוי מתחיל בהוכחה של האפקטיביות של המדידה.



www.SamsProjects.co.il