www.SamsProjects.co.il
אודות פורטל ידע תוכנית פיננסית ניתוח צרכי לקוחות פיתוח מוצר חדש תוכנית עסקית דף הבית




שמואל בראל
(MBA, ME, BSc)
יועץ מומחה לפיתוח עסקי ליזמים וחברות סטארט אפ צעירות, לגיוס הון התחלתי משלב הרעיון ועד להשקעת סיד.



  צור קשר!    




עדכון אחרון: 31 במאי 2016


סיכונים בתוכנית עסקית
תוכנית עסקית היא מפה - ככל שהמפה מפורטת יותר הגעה אל היעד, גם בהתממשות סיכון, קלה יותר. שינויים הם כורח המציאות, והתוכנית העסקית חייבת לכלות תוכנית לזיהוי וניתוח סיכון. היזם והמשקיע שואלים מה יקרה אם? התוכנית העסקית נותנת את התשובה.



פורטל שיווק
עקרונות בשיווק עסקי
מחקר שיווקי וסקרי שוק
ניתוח התנהגות צרכנים
מבנה השוק וניתוח התחרות
פילוח שוק ובחירת קהל מטרה
תמהיל השיווק
תהליך שיווק למוצר חדש



פורטל הנדסה
תכן הנדסי של מוצר חדש
דירוג צרכי לקוחות
הגדרת מפרט ביצועים
בעיות בסיסיות ועקרונות פתרון
יצירת חלופות (קונספט)
בחירת חלופות תכן ראשיות
ארכיטקטורה ותכן על
בחירת החלופה למימוש



פורטל אסטרטגיה
עקרונות באסטרטגיה עסקית
ניתוח כוחות חיצוניים
ניתוח כוחות פנימיים
אסטרטגיות מיצוב ויתרון תחרותי
יריבות ודינאמיקת התחרות
אסטרטגיות צמיחה
אסטרטגיה בינלאומית



פורטל ניהול
ניהול הארגון
מנהיגות
קבלת החלטות
מבנה ארגוני
ניתוח וניהול סיכונים
תכנון פרויקט



פורטל מימון
מימון ותוכנית פיננסית
מעבר בין ריביות ותקופות
היוון תזרימי כספים
מדדים כלכליים
דוחות כספיים
שיטת היוון תזרים מזומנים
ניתוח עלות מחזור חיים
כתיבת תוכנית פיננסית

ניתוח סיכונים, ניהול סיכונים

ניהול הוא תהליך של יצירה ושימוש במשאבי הארגון באופן מוכוון מטרה כדי לבצע משימות ולהשיג מטרות ברמת שביעות רצון רצויה.

ניהול הארגון
1. מנהיגות
2. קבלת החלטות
3. מבנה ארגוני
4. ניתוח וניהול סיכונים
      4.1 זיהוי גורמי סיכון
      4.2 ניתוח איכותי של סיכונים
      4.3 ניתוח כמותי של סיכונים
      4.4 תוכנית מענה לסיכונים
      4.5 ניטור ומעקב אחר סיכונים
5. תכנון פרויקט



4. ניתוח וניהול סיכונים

סיכון (Risk) הוא אירוע אפשרי, שאם יתממש, אזי לא תושג מטרת הפרויקט, או ייפרצו מגבלות בפרויקט: פגיעה במשולש הפרויקטלי תכולה-כסף-זמן.

ניתוח וניהול סיכונים משויכת לפונקציה הניהולית של תכנון.

פרויקט (Project) הוא מאמץ חד פעמי להשגת מטרות מוגדרות מראש, המתבצע תחת אילוצים.

ניהול סיכונים בפרויקט (Project Risk Management) הוא תחום ידע שמכיל תהליכים שעוסקים בזיהוי, ניתוח וטיפול בסיכונים בפרויקט.

תוכנית לניהול סיכונים (Risk Management Plan) היא תהליך שעוסק בקביעת התכנית שמטרתה למנוע או להקטין את ההשפעה של אירועים שליליים על הצלחת הפרויקט.
  • תכולה: כל המאפיינים והפונקציונאליות של המוצר או השירות שהפרויקט מיתעד לספק
  • כסף: כל האפשרויות של חריגה מ-יעד העלות או מ-יעד המחיר ללקוח
  • זמן: כל חריגה בזמן של פעילות בפרויקט משפיעה על פעילויות עוקבות ועל הזמן לשוק
קיימים סיכונים לכך שהפרויקט לא יסתיים בהצלחה. ישנם 4 מקורות עיקריים של סיכונים לפרויקט: טכנולוגיים, חיצוניים, ארגוניים, פרויקטליים. בזמן תכנון פרויקט קיים מחסור בידע לגבי האירועים שעשויים להתרחש, והמחסור הזה מגדיל את הסיכויים להתרחשותם.

נהוג לאפיין סיכון באמצעות שני פרמטרים: הסתברות והשפעה:
  • הסתברות: מידת אי הוודאות המיוחסת להתרחשות האירוע
  • השפעה: חומרת התוצאות השליליות והנזק הנגרם מהאירוע

ככל שההסתברות להתרחשות האירוע גבוהה יותר וההשפעה של האירוע גבוהה יותר, הנזק הפוטנציאלי של הסיכון גבוה יותר, תוחלת הנזק גבוהה יותר, והאירוע נחשב למסוכן יותר. אירועים מסוכנים מעלים את ההסתברות שהפרויקט ייכשל בהשגת מטרותיו.

אירועים מסוכנים הם צפויים מראש, ואפשר להיערך מולם באמצעות שיטות לניהול סיכונים, שמשולבות בתוכנית הפרויקט.

זיהוי נכון של הסיכונים ותוכנית ניהול סיכונים משולבת עשויים להוריד את הסיכוי לכישלון הפרויקט ולהבטיח את עמידת הפרויקט באילוצים.

ניתוח וניהול סיכונים נעשה בחמישה שלבים: זיהוי גורמי סיכון, ניתוח איכותי ולאחריו ניתוח כמותי של הסיכונים, בחירת תוכנית מענה לסיכונים, וניטור ומעקב אחר הסיכונים.


תוכנית לניהול סיכונים



זיהוי גורמי סיכון
בשלב הראשון יש לזהות אילו סיכונים עלולים להשפיע על הצלחת הפרויקט ולתעד את המאפיינים שלהם. האופן הנוח ביותר לממש את זיהוי גורמי הסיכון הוא ליצור רשימה המכילה תיאור של הסיכון, המקור שלו, ומהם הגורמים המשפיעים על הסבירות להתממשות הסיכון.

אפשר למצוא רשימות תיוג לסיכונים (RBS = Risk Breakdown Structure) שמפרטות סיכונים אפשריים. קטגוריות גורמי הסיכון העיקריים הם:

  • סיכונים טכניים: קשורים לטכנולוגיה, מפרט, ביצועים, פונקציונליות, ממשקים, אמינות, איכות
  • סיכונים חיצוניים: קשורים למתחרים, ספקים, קבלני משנה, לקוחות, חקיקה, רגולציה, לקוח
  • סיכונים ארגוניים: משאבי פרויקט: מימון, זמן, כ"א; צוות הפרויקט: תקשורת, בקרה, ניהול


דוגמא - רשימות תיוג לגורמי סיכון

התוצר של שלב זיהוי גורמי סיכון הוא רשימה מסודרת של כל הסיכונים החשובים והמהותיים שעשויים לגרום לכישלון הפרויקט. לכל סיכון כדאי להוסיף פירוט של הגורמים המשפיעים על הסיכון (פנימיים וחיצוניים).


דוגמא - רשימת סיכונים בפרויקט



ניתוח איכותי של סיכונים
בשלב הניתוח האיכותי של הסיכונים המטרה היא להבין את הגורמים של הסיכונים, ההשפעה שלהם, מתי עלול הסיכון להתממש, איפה הוא קורה, ומה הסיבה להתרחשות האירוע.

הפגיעה של הסיכון - "מה יקרה" / ה"אימפקט" - יכול להופיע בכמה צורות:
  • חריגה מיעד עלות - הפיכת הפרויקט ללא כדאי, או המוצר ליקר
  • חריגה מיעד זמן - הפיכת המוצר ללא רלוונטי / קושי בשיווק
  • פגיעה במוניטין - במקרה שמדובר בארגון עם פרויקטים/לקוחות רבים
  • פגיעה במשאבים - ריקון, שחיקה או חיסול משאבים

התוצר של שלב ניתוח איכותי של סיכונים הוא טבלה מסודרת של הסיכונים שזוהו, ולכל סיכון פירוט:
  • איך מתבטא הסיכון (How)
  • מה יקרה (What)
  • מתי יקרה האירוע (When)
  • איפה קורה הסיכון (Where)
  • למה קורה הסיכון (Why)


דוגמא - רשימת סיכונים בפרויקט



ניתוח כמותי של סיכונים
לאחר הניתוח האיכותי של הסיכונים, המטרה היא לזהות אילו מהסיכונים הם בעלי תוחלת הנזק הגבוהה ביותר לפרויקט מבחינת ההשפעה על העלות או עיכוב בלוח הזמנים. הערכת תוחלת הנזק של הסיכון מבוצעת באמצעות שני מדדים:

  • הסתברות (Probability) - ההסתברות של האירוע המסוכן להתממש
  • השפעה (Impact) - עוצמת הנזק שיגרום האירוע, אם יתממש

הנזק עשוי להתבטא בפגיעה באחת מפונקציות המטרה הבאות: נזק כספי (נמדד בתוספת כספית), נזק ללוח הזמנים (נמדד בזמן העיכוב), נזק בתכולה (פגיעה במאפיינים/פונקציונאליות של המוצר), נזק באיכות המוצר. ייתכנו אירועים שיפגעו בצורה חמורה בלוח הזמנים, אך לא יפגעו בתכולה - אין בהכרח תלות בהשפעת האירוע באופן שווה על פונקציות המטרה.

הבעיה העיקרית בניתוח הכמותי היא לאמוד את ההסתברויות השונות להתרחשות האירועים, וכן את הנזק שיגרום האירוע. ניתן להשתמש באומדים מתוך היסטוריה שקיימת בחברה או בחברות דומות. אמידה של תוחלת הנזק גם היא יכולה להיעשות באמצעות אומדנים דומים. לאחר מציאת פונקצית ההתפלגות של האירוע, ואומדן הנזק הסביר בכל מצב עולם, ניתן להשתמש בטכניקה של עץ החלטה כדי לחשב את חומרת הסיכון, ולהחליט בהמשך כיצד להתייחס אליו במשך חיי הפרויקט.

דרך מהירה יותר ונגישה יותר לביצוע ניתוח כמותי של הסיכונים היא באמצעות שימוש ב"מטריצת הסתברות/השפעה": בוחרים אומדן מנורמל להסתברות ולהשפעה, וממפים את הסיכונים על פני המטריצה.

  • הסתברות ~ חומרת הסיכון (Pf) - ההסתברות של האירוע המסוכן להתממש
  • השפעה ~ נזק יחסי(Cf) - עוצמת הנזק היחסי בהתממשות האירוע
  • עוצמת הסיכון (Rf) - ההשפעה הכוללת של האירוע , Rf = Cf * Pf


דוגמא - כיול מדדי ההסתברות וההשפעה

עכשיו מה שנותר לעשות הוא לכמת כל סיכון מרשימת הסיכונים בפרויקט בשני המדדים, לחשב את עוצמת הסיכון, ולמקם את הסיכונים על מטריצת הסתברות-השפעה (ידועה גם כ"מטריצת הקריטיקליות"):


דוגמא - מיפוי סיכונים ע"ג מטריצת הקריטיקליות



תוכנית מענה לסיכונים
המטרה של מיפוי הסיכונים הכמותי ע"ג מטריצת הקריטיקליות היא לאפשר למנהל הסיכונים בפרויקט להתמקד באירועים שהם בעלי פוטנציאל נזק הגבוה ביותר. המטרה היא להתחיל את הפרויקט כאשר אין אף סיכון שנמצא באיזור הקריטי (האיזור האדום), ולהפחית את הסיכונים עם התקדמות העבודה בפרויקט והצטברות הידע.

קיימים סוגים שונים של מענה לסיכון, שמתחלקים לשתי קבוצות - מענה פרו-אקטיבי ומענה ריאקטיבי. מענה פרו-אקטיבי הוא באמצעות ביצוע פעולות להפחתת עוצמת הסיכון. מענה ריאקטיבי הוא באמצעות קבלת האפשרות של התממשות האירוע, והתמודדות עימו כשהוא מתרחש.

הבעיה של מנהל תוכנית הסיכונים היא עד לאיזו רמה צריך להוריד את הסיכון? כמה שווה להשקיע (זמן, כסף) כדי להוריד את עוצמת הסיכון? מתי סיכון הוא קביל? התשובה היא לפי עיקרון "נמוך ככל שאפשר, כל זמן שזה סביר ומעשי" (ALARP = As Low As Reasonbly Possible).


שיטות לטיפול בסיכונים:
  • הימנעות מסיכון (Risk Avoidance) - במקרים בהם עוצמת הסיכון גבוהה ביותר, ועשויה אף להביא לדחיית הפרויקט. הטיפול יהיה באמצעות איפוס ההסתברות שהאירוע יתרחש או הפחתה משמעותית של ההשפעה. דוגמא: במקום לפתח חיישן חדש נרכוש חיישן קיים.
  • שיכוך הסיכון (Risk Mitigation) - כאשר לא ניתן למנוע את הסבירות של האירוע, אבל ניתן להפחית את הסיכון. הטיפול יהיה באמצעות הקטנת הסתברות האירוע ו-הקטנת השפעתו של האירוע. דוגמא: לקבוע את האירוע בחודשי הקיץ, ולהכין אוהלי אירוח.
  • העברת הסיכון (Risk Transfer) - כאשר רוצים להפחית את עוצמת הסיכון, ניתן להעביר את המטלה הקשורה לביצוע של קבלן משנה. החיסרון הוא עלות גבוהה יותר ופחות שליטה בנעשה. אפשרות נוספת היא רכישת ביטוח.
  • קבלת הסיכון (Risk Acceptance) - משלימים עם לקיחת הסיכון, ומתכוננים לרגע שבו הוא יתרחש. לצורך כך יש להכין רזרבה תקציבית, ותוכנית מגירה שתופעל.

כעת, מתבוננים על מדדי ההסתברות, השפעה ועוצמת הסיכון, ומבצעים את הפעולות הבאות:
  1. בוחרים את שיטת הטיפול לכל סיכון
  2. מפרטים בטבלה חדשה לצד כל סיכון את השיטה שנבחרה
  3. מפרטים את האמצעים שיינקטו להפחתת ההסתברות ו/או ההשפעה
  4. ממנים את האחראי למעקב וניהול הסיכון במהלך חיי הפרויקט
  5. מציינים את הדירוג הישן והדירוג החדש של כל סיכון בפרמטרים של הסתברות-השפעה
  6. ממקמים את הסיכונים שוב מטריצת הקריטיקליות, ומוודאים שאף סיכון לא נמצא באיזור הקריטי.



ניטור ומעקב אחר סיכונים
לאחר שהחלה העבודה של הפרויקט ההסתברות להתרחשותם של אירועים והשפעה שלהם משתנה, כתוצאה משינויים פנימיים וחיצוניים. הפעולות שעל מנהל תוכנית הסיכונים לעשות הן:
  1. ניטור של הסיכונים שהוגדרו ומעקב אחר ההסתברות וההשפעה שלהם
  2. זיהוי סיכונים חדשים והערכה של עוצמת ההשפעה שלהם
  3. ביצוע סקר סיכונים תקופתי בשילוב הנהלת הפרויקט
  4. ניתוח מגמות בפרויקט (לו"ז, עלות, וכד') כדי להעריך סבירות להתממשות סיכונים
  5. בחינה של הרזרבות הקיימות/נדרשות במקרה של התרחשות אירוע

בכל מהלך חיי הפרויקט, יש לתעד את הסיכונים שהשפיעו על הפרויקט: תדירות ההופעה, מידת הנזק, המענה שתוכנן, המענה שנבחר, ומידת ההצלחה בטיפול. התיעוד ישמש לצורך הכנת תוכנית הסיכונים בפרויקטים עתידיים.



www.SamsProjects.co.il